דבר אלי בניירות | איך לבחור את הנייר המתאים לעיצוב שלכם?

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על הכרטיס הקטן שעושה את העבודה כמו גדול. אחד המרכיבים שבלעדיו לא היה מגיע עד הלום הוא הנייר. יותר נכון בחירת הנייר הנכון. זה בטח נשמע לכם קצת מוגזם לתת לנייר כל כך הרבה קרדיט אבל תתפלאו. בשקט בשקט, בלי שאף אחד מרגיש הוא עושה חלק לא קטן מהעבודה. אפשר להגיד שהוא פה בשביל לסגור לכם את הפינה. הקטע הוא שצריך לדעת באיזה נייר לבחור.

יש מגוון רחב של דפים ואפילו קטלוגים שלמים שמוקדשים רק לעניין בחירת הדף! הרעיון הוא לבחור את הדף שיחזק את מה שאתם מנסים להעביר. לקוח פוטנציאלי שיחזיק את הברושור / כרטיס / גלויה / פולדר וכו', ביד, יקבל את המסר בצורה נוספת- בצורה מוחשית. תנסו לשים לב איך הרבה פעמים כשאתם מחזיקים ביד דף טיפה שונה מדף המדפסת הביתית, קורה שאתם "ממששים אותו", מנסים לפצח את הסוד שלו, להבין ממה עשוי הדבר הזה שאתם מחזיקים ביד ונראה לכם שונה מסתם עוד דף. אז איך בוחרים?

אם אתם מסוג האנשים שאוהבים ללכת לפי הספר, בטח תשמחו לדעת שיש נייר כזה, שעונה להגדרת הסטנדרטי: הכירו את ה"כרומו מבריק / מט"- הולך טוב עם רוב כרטיסי הביקור. מגיע בעוביים של 80-300 גרם. הצבעים נראים עליו מצויין. במיוחד בכל מה שקשור לשטחי צבע מלאים ורוויים. חבר טוב מאוד של מגזינים בהם הכל צריך להיראות "זוהר" ומושלם.

לאלה שאוהבים את זה טבעי ופשוט: נייר נטול עץ – מכיל בתוכו רק 5% עץ. היתר מורכב מדבק וערבוביה של חומרים נוספים. אם יש לכם מדפסת בבית, כנראה שזהו הנייר בו אתם משתמשים.

חובבי אקטואליה? אתם בטח מכירים טוב טוב את נייר העיתון- שמגיע במשקלים של 40-52 גרם. וזה הנייר- ניחשתם נכון- עליו מודפסים העיתונים שלנו. אם תסתכלו טוב, תראו שאיכות ספיגת הצבע שלו פחות טובה מזו של הכרומו. לפעמים האותיות יוצאות קצת "סתומות" (בלי להעליב...), כלומר החלל הפנימי של האות לפעמים מתמלא קצת בדיו. אז אולי האותיות נראות סתומות אבל הצבעים דווקא דופקים שם הופעה: הדפסה על נייר עיתון נותנת לצבע גוון טיפה שונה, לפעמים טיפה טקסטורה מעניינת. בעיקר, נותן לעיצוב עוד אופי.

לכל הירוקים שבינינו יש אחלה ניירות ממוחזרים שמורכבים מפסולת נייר ומגיע במשקלים 80-300 גרם. אם תשאלו אותי- אני בעד. עם כל הנייר שאני צורכת כחלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי, לפחות את זה אני יכולה לעשות, לא? בדרך כלל יש לנייר הממוחזר טקסטורות מחוספסות והוא מגיע בכל מיני גוונים. (לא מדובר על הניירות עם העלים המיובשים בתוכם.) בחירה בנייר זה צריכה להיות מכוונת ומודעת משום שאי אפשר להתעלם ממנו. הצבעוניות מקבלת גוון מעניין והטקסטורה הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהקונספט העיצובי. עסקים שרוצים להראות חמימות או משפחתיות, עסקים המעוניינים להראות שהם "ירוקים" הם חבריו הטובים.

מדפיסים עיצוב לאריזות? תגידו שלום לדוּפּלֶקס. הוא בדרך כלל עבה (200-500 גרם), מרגיש כמו קרטון. אינו מצופה (כמו שאר הניירות המיועדים לדפוס). הוא עשוי מהמון חתיכות עץ קטנות שדבוקות ביחד, וכן, אי אפשר להתעלם ממנו.

קצת אבק כוכבים תמיד יכול להיות נחמד... רוצים לשדר יוקרה ואלגנטיות? הרבה פעמים תראו הדפסות שנראות לכם מטאליות (זהב וכסף), אך בדרך כלל זה בגלל סוג הדף. זאת שיטה מצויינת לצמצום עלויות! זהב וכסף לא מודפסים כמו כל צבע רגיל אחר ודורשים הדפסה יקרה ומורכבת יותר. על מנת להוזיל עלויות ישתמשו בצבע אפור או בצבע דמוי זהב שהודפס על נייר מתאים. דוגמא לנייר כזה הוא נייר הפנינה. אני שמעתי שהנייר גם אקולוגי וידידותי לסביבה, אבל אל תתפסו אותי במילה.  על גבי הנייר יש המון נק' קטנות זוהרות (קצת כמו נצנצים) שגורמות להדפסה להיראות מטאלית. הרבה אנשים משתמשים בנייר הזה להזמנות לאירועים, כי הוא נותן מראה יוקרתי.

רוצים לתת תחושה אוורירית? לשחק קצת בין הדפים? נייר פרגמנט הוא נייר חצי שקוף (חלק יקראו לו שקוף חלבי) ומגיע גם במגוון עוביים. השימוש בשקיפות שלו יוצר משחקים מעניינים- בעיקר כשהוא נמצא בין שני דפים לא שקופים.

ישנם עוד אין סוף סוגי דפים בעוביים שונים ולא אפרט פה את כולם. הרעיון הוא לתת את תשומת הלב גם לפרט הזה שיש לו יותר משמעות ממה שחושבים. לא מעט פעמים קרה לי שהדף היה חלק בלתי נפרד מהעיצוב וכל מי שקיבל לידיו דוגמא, ישר שם לב והרגיש את ייחודיות הדף וכמה שהוא מוסיף.

שימו לב! אם אתם עובדים תחת תקציב מדוייק, יש לקחת בחשבון מראש גם את עלות הדפוס, משום שלא כל סוגי הדף בעלי מחיר זהה.

יש לכם חבר שיכול להתעניין בנושא? שתפו אותו!